ירושה בגרמניה
משרדינו מסייע ללקוחות הזכאים לקבל ירושה בגרמניה.
על מנת לפתוח בבקשה יש להציג, לרוב צו ירושה או החלטה למינוי מנהל עיזבון אשר ניתן על ידי בית משפט גרמני לענייני ירושה. לבקשה לירושה יש לצרף, בין היתר תצהיר בשבועה, על התצהיר ניתן לחתום במקומות הבאים: בבית המשפט לענייני ירושה המוסמך לטפל בתיק, אצל נוטריון בגרמניה או אצלנו בקונסוליה בחיפה.
אילו מסמכים יש להציג?
ראשית יש למלא שאלון מלא להכנת דיון בצו ירושה ולשלוח אותו אלינו. את השאלון ניתן להוריד ולהדפיס בלחיצה כאן. לאחר מכן יש לצרף המסמכים המצולמים הבאים:
1. תעודת פטירה של המוריש
2. תעודות לידה של כל האנשים המעורבים בתיק
3. תעודות נישואין וגירושין (אם קיימים)
4. צוואה/חוזה חלוקת עיזבון
5. תצהיר בשבועה אשר נערך בשגרירות בתל אביב
6. כל החלטה שיש בדבר העיזבון מבית משפט לענייני ירושה בישראל. יתר על כן, אם בית משפט לענייני ירושה בגרמניה או רשות אחרת (JCC, BADV) החלו הטיפול בתיק- יש לציין מהי כתובת הגוף המטפל ומהו מספר התיק.
יתר על כן, יש להכין עבור בית המשפט הגרמני המטפל במתן צו הירושה, את כל המסמכים הדרושים בתרגום נוטריוני לשפה הגרמנית (לרוב תידרש גם חותמת אפוסטיל של בית המשפט). חשוב לציין כי מאחר ומשרדינו מתפקד כקונסוליה גרמנית, ניתן גם להכין תרגום קונסולרי שלנו.
איזה בית משפט רשאי לדון בתיק?
תחום השיפוט של בית המשפט לענייני משפחה בגרמניה נקבע לפי מקום מגוריו של המוריש- במידה ומקום מגוריו של המוריש איננו בגרמניה, בית המשפט המוסמך יהיה זה שבתחום שיפוטו שהה המוריש בעת פטירתו.
במידה והמוריש הנו אזרח גרמני ובעת פטירתו אינו שהה בגרמניה, אזי בית משפט השלום בברלין (שונהברג) הוא המוסמך לטפל במקרה.
במידה והמוריש הנו אזרח זר אשר לא שהה בגרמניה בעת מותו, כל בית משפט שבתחום שיפוטו נמצאים נכסי עיזבונו הנו בר סמכות.
מדוע כדאי להיוועץ בעורך דין?
על מנת לבצע ההליך באופן נכון, ולהגיש המסמכים הנכונים, נדרש ידע רב ומעמיק.
משרדינו המתפקד גם כקונסוליה גרמנית בחיפה, בקיא בדין הגרמני ובפרוצדורות הדרושות ובעל ותק של כ-36 שנה בתחום.
המשרד מציע לקהל לקוחותיו, מלבד הטיפול המשפטי המקצועי, גם שירותים קונסולריים ונוטריוניים, ביניהם שירותי תרגום, הדרושים להליך.